אוננות, הגירוי העצמי של איברי המין להנאה מינית, היא התנהגות מינית נורמלית ובריאה שיכולה להתרחש לאורך כל חייו של אדם. זה נעשה בדרך כלל באופן פרטי, החל מספר פעמים ביום למספר פעמים בחודש, בהתאם למין של הפרט ובריאותו. גירוי עצמי מקובל כמייצר יתרונות פיזיולוגיים, אך הנושא נותר נושא טאבו בשל בושה מינית, סטיגמות תרבותיות ושיפוטים מוסריים. מאמר זה יעבור על העובדות על אוננות תוך הפרכת כמה מיתוסים נפוצים, ויתאר חששות בריאותיים פוטנציאליים הקשורים להנאה עצמית.

סקירה כללית של אוננות

אוננות היא פעולה שאינה מוגדרת על ידי מין, נטייה מינית או גיל ספציפיים. זה יכול להיות מתורגל לא רק על ידי מבוגרים אלא גם על ידי מתבגרים, גם בהיעדר חינוך מיני. בנוסף, אוננות יכולה להתרחש עם או בלי סיוע של שותף; זה עלול להתרחש עם מגע באברי המין או ללא מגע, בצורה של פנטזיה ודמיון חי. כחלק מהמיניות האנושית, זוהי התנהגות שיכולה להתרחש בכל עת מינקות ועד גיל מתקדם.

תדירות האוננות תלויה בגורמים כגון מין, גיל, הקשר, גישה ורמות מתח. בדרך כלל, אנשים עם רמות גבוהות יותר של טסטוסטרון נוטים לאונן יותר ויש גם עלייה ניכרת בתדרי האוננות של מבוגרים כאשר הם נמצאים תחת לחץ כלכלי, רגשי או יחסים. מסיבה זו, רמות גבוהות יותר של הנאה עצמית נצפו בתקופות של מגיפה.

יתרונות פיזיולוגיים של אוננות

אוננות ידועה לייצר יתרונות פיזיים ופסיכולוגיים שונים. מבחינה פיזיולוגית, גירוי עצמי מגביר את הייצור של דופמין ואנדורפינים, שני נוירוכימיקלים האחראים על תחושות של ציפייה, שמחה, אופוריה וסיפוק. תגובה נוירולוגית זו נקשרה לשיפור הרווחה הגופנית והנפשית.

מחקרים מראים כי אוננות יכולה גם לעזור להרפות את השרירים המתוחים של רצפת האגן, וכתוצאה מכך ירידה של דלקת הנגרמת על ידי מתח וכאבי ראש מתח. נוסף על כך, הוא יכול לחזק את מערכת החיסון כי הוא מגביר את הפרשת הציטוקינים בגוף, חלבונים שעוזרים להילחם בזיהומים. כמו כן, הנאה עצמית יכולה לפעול כהקלה על כאב, שכן היא יכולה להפחית כאבי שרירים כרוניים ומתח.

אוננות ובריאות הנפש

בנוסף ליתרונות הפיזיים, אוננות יכולה גם לקדם את בריאות הנפש. זה נקשר לשיפור המודעות העצמית והביטחון בגוף. אוננות יכולה גם להגביר את היכולת להירגע ולשחרר מתח מצטבר, וכתוצאה מכך תחושות של רוגע וסיפוק. זה יכול להועיל בהפחתת תחושות של דיכאון, חרדה ובדידות. כמו כן, זה יכול להגביר את המודעות המינית, הערכה של החושים, ואת הידע של הגוף.

מיתוסים ותפיסות שגויות של אוננות

אוננות נותרה נושא שנוי במחלוקת בגלל סטיגמות תרבותיות ומוסר בנות מאות שנים שהונצחו בכמה הקשרים דתיים ולא דתיים. למרות היתרונות הרבים שגירוי עצמי מספק ליחידים, מיתוסים על כך עדיין קיימים כיום.

מיתוס אחד כזה הוא שאנשים יכולים להתמכר לאוננות ושהיא יכולה להשפיע על הליבידו או הביצועים המיניים של אדם כאשר הם עם בן זוג. העובדה היא כי אוננות משחררת אנדורפינים לתוך הגוף, ובכך ליצור אסוציאציות שווא עם הנאה. אבל התמכרות לאוננות אינה קיימת. כמו כן, הנאה עצמית תכופה אינה מפחיתה את תגובתו של האדם לגירוי מיני.

מיתוס נפוץ נוסף הוא כי אוננות היא שגויה כי זה סוג של סיפוק עצמי. זה לא נכון כי זה מעשה של טיפול עצמי. אוננות היא התנהגות מינית בריאה וטבעית, והיא אינה חטא או פסול.

לבסוף, זה גם לא נכון להאמין כי אוננות יכולה להוביל לבעיות בריאותיות פיזיות. אמנם יש כמה ראיות לכך שאוננות מוגזמת כרונית עשויה להיות סימפטום של בעיה פסיכולוגית בסיסית, אך הרוב המכריע של האנשים המאוננים בדרך כלל אינם סובלים מהשלכות בריאותיות פיזיות או נפשיות.

חששות בריאותיים וסיכונים לאוננות

בעוד אוננות נושאת יתרונות פיזיים ונפשיים רבים, חשוב לציין כי סיכונים מסוימים עשויים להיות קשורים אליו, במיוחד כאשר נעשה בצורה מסוכנת. אצל גברים, הסיכונים המשמעותיים ביותר כוללים: פגיעה באשכים או בפין, פיתוח סלמונלוזיס, סוג של הרעלת מזון הנגרמת על ידי אכילת בשר חזיר שזוהם בחומר צואתי, או פיתוח פריחה בעור או זיהום המועבר במגע מיני.

אצל נקבות, אדם עלול להסתכן בזיהום בדרכי השתן או זיהום שמרים עקב התפשטות חיידקים מהנרתיק לשופכה בעת גירוי הדגדגן. בנוסף, כמה vag